פסי האטה בישראל – סוגים ותקנים

אביזרי בטיחות בדרכים נכנסו לשימוש נרחב בישראל כבר לפני כמה עשורים טובים, ובמדינות מערביות רבות אף לפני כן. אביזרים שונים, דוגמת אלו בהם נעסוק כאן, התגלו כיעילים ומועילים ביותר בצמצום תאונות דרכים ובהעלאת רמת הבטיחות בדרכים, מה שמביא כמובן להצלת חיים רבים מדי שנה. מפגע תאונות הדרכים הוא אחד החמורים עימם מתמודדת האנושות כיום (מעל למיליון הרוגים ברחבי העולם מדי שנה כתוצאה מתאונות דרכים), ואביזרי בטיחות בדרכים משחקים כאמור חלק מרכזי במלחמה במפגע חמור זה. אחד האביזרים הבסיסיים, היעילים והמוכרים ביותר הוא פסי האטה למיניהם, אותם ניתן למצוא בכל מקום. גם בישראל נעשה שימוש נרחב בפסי האטה מסוגים שונים. אילו פסי האטה נמצאים בשימוש בארץ והוכחו כיעילים ביותר ומהו התקן לפסי האטה בישראל?

אמצעי נפוץ ואפקטיבי להפחתת מהירות הנסיעה

נתחיל עם תפקידם הכללי של פסי האטה, זה אשר הופך אותם לאביזר מבוקש ונפוץ כל כך בכבישי ישראל והעולם כולו – פסי האטה התגלו כאמצעי אפקטיבי ביותר להפחתת מהירות הנסיעה באזורים "בעייתיים", בהם קיים צורך מהותי בהפחתת המהירות של כלי רכב חולפים. כמובן שאתגר זה – הפחתת מהירות הנסיעה של נהגים, הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר עימם מתמודדות רשויות התחבורה ואכיפת חוקי התנועה בעולם. מכמונות מהירות, מצלמות, תמרורים ואינספור שיטות נוספות ננקטות בכל מקום על מנת להאט את מהירות הנסיעה הממוצעת, לעיתים בלא הצלחה מספקת. במקומות בהם מהירות הנסיעה נמוכה יחסית וקיים צורך להאט אותה למהירות מינימלית ולהביא את הרכבים כמעט לכדי עצירה, נכנסים לתמונה פסי ההאטה. אלו מוצבים בכניסה לחניונים, לפני מעברי חצייה, ברחובות של בתי ספר או רחובות ביישובים קטנים בהם הילדים משחקים בחוץ ובעוד אינספור נקודות אסטרטגיות שכאלו. רובם המכריע של הנהגים מאטים את רכבם כמעט לכדי עצירה בהתקרבם לפסי האטה, וכך מתקבלת התוצאה המבוקשת של מהירות נסיעה ממוצעת נמוכה ביותר באזורים אלו, ומודעות גבוהה של הנהגים לסביבה בה הם נמצאים.

תקנים והמלצות לשימוש בפסי האטה בישראל

ומה בנוגע לתקן רשמי ומסודר של רשויות המדינה הרלבנטיות (משרד התחבורה) בנוגע לשימוש בפסי האטה? מכיוון שמדובר באביזר בטיחות בדרכים מרכזי ומשמעותי ביותר ובאחד האמצעים היעילים ביותר להבטחת האטה שיטתית של מהירות הנסיעה של כלי רכב באזורים מסוימים, כדאי לבדוק ולהכיר מהן ההוראות/המלצות של משרד התחבורה בנוגע לשימוש באמצעי זה.

ובכן, השימוש בפסי האטה מסוגים שונים בישראל החל כבר בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, וכיום מדובר כאמור בשימוש נרחב יותר מאי פעם בעבר. במהלך שנות השמונים התשעים, כמה שנים לאחר תחילת השימוש בפסי האטה בישראל, פרסם אמנם משרד התחבורה הנחיות ספציפיות להתקנה ושימוש בפסי האטה, אך הנחיות אלו מעולם לא קיבלו תוקף רשמי, ונותרו בגדר המלצות. גם היום אין תקן רשמי מטעם מכון התקנים הישראלי או הנחיה רשמית וגורפת מטעם משרד התחבורה לשימוש בפסי האטה ובסוגים מסוימים של פסים אלו. מה שבכל זאת קיים אלו המלצות של משרד התחבורה לשימוש בפסי האטה, אך חשוב להכיר כי המלצות אלו אינן מקיפות ומפורטות מספיק, ואינן כוללות למשל התייחסות לשטחי תפעול, חניונים וכד' – אזורים בהם בפירוש קיים צורך מהותי בהאטה שיטתית יעילה של כלי רכב. המלצות משרד התחבורה מתרכזות בעיקר באזורי מגורים, והאופן בו מומלץ להתקין פסי האטה באזורים אלו על מנת להבטיח את בטיחותם של הולכי הרגל והתושבים. עוד נקבע בהמלצותיו של משרד התחבורה כי כל רשות מקומית תדאג לפסי ההאטה שבשטח שלה.

גם ההמלצות שכן קיימות מטעם משרד התחבורה (כאמור, בנוגע לאזורי מגורים וכד') עוסקות בפסי האטה בנויים שונים (למשל – פסי האטה מבטון או מאבני ריצוף), ולא בשימוש בפסי ההאטה המתקדמים אותם ציינו לעיל (מגומי, פלסטיק וכו'), אותם אביזרים אשר הוכחו בשנים האחרונות כיעילים ביותר ולכן נמצאים בשימוש נרחב ביותר בארץ.

בישראל נעשה שימוש מזה כמה עשורים טובים במגוון רחב של פסי האטה מסוגים שונים. להלן כמה מהסוגים העיקריים בהם לבטח נתקלתם לא פעם.

פסי האטה מגומי – אותם פסי האטה בצבע צהוב שחור המקדמים מחסומים, כניסות לחניונים וכו'. הגומי הוא חומר עמיד ביותר, אך גם בעל גמישות ורכות מסוימת, מה שמאפשר לרכבים שלא להיפגע ולהינזק כתוצאה מהעלייה על פס ההאטה (מה שיכול לקרות בסוגים אחרים, דוגמת ה"באמפרים" הישנים המהווים חלק מהכביש ונפוצים עדיין ביישובים קטנים רבים בישראל). פסי האטה מגומי קלים ונוחים להתקנה, ומתקבעים ישירות לאספלט באמצעות ברגים

פסי האטה מפלסטיק – הפלסטיק הוא חומר קשיח יותר מגומי, ופסי האטה אלו בהתאמה הם קשיחים ו"קשים" יותר, מה שמורגש בעת המעבר עליהם עם המכונית. פסי האטה קשיחים אלו מצוידים לרוב גם ב"עיני חתול" – אותם מחזירי אור המוכרים לרובנו ממקומות רבים ושונים בכביש. מכיוון שמדובר בפסי האטה קשיחים יותר, המהירות אליה הם מגבילים את הרכבים היא נמוכה יותר. בניגוד לפסי האטה

פס האטה פלסטיק אובלי  

אחרים, אלו העשויים פלסטיק מגבילים את מהירות הנסיעה ל 10 או 20 קמ"ש בלבד, ולכן מתאימים לנקודות אסטרטגיות בהם קיים צורך מהותי להפחית את מהירות הנסיעה באופן דרמטי. פסי האטה מפלסטיק מתחברים באמצעות 12 ברגים – נקודות אחיזה רבות יותר מאשר פסי ההאטה מגומי

פסי האטה רחבים – מדובר במוצר דומה יחסית אך רחב יותר, המאפשר נסיעה מתונה. פסי האטה רחבים מתאפיינים לרוב בצבע שחור – צהוב ואינם מגבילים את מהירות הנסיעה בצורה חדה ודרמטית כמו פסי ההאטה מפלסטיק, ולכן מתאימים לסביבות מעט שונות

פס הגנה – פסי הגנה מגנים על כבלים אשר חייבים לעבור גם באזור בו עוברות מכוניות (דוגמת כבלים של תשתית תקשורת, חשמל וכו'), וגם מהווים סוג של פס האטה המאט את הרכבים העוברים. כך ניתן להבטיח את שימור התשתית החוצה את הכביש ולהגן עליה מפני משקלם של כלי הרכב

דוקרן + פס האטה – פסי האטה מיוחדים אלו משולבים בדוקרנים, אותו אמצעי המבטיח נסיעה בכיוון אחד בלבד, למשל ביציאה מחניונים. גם כאן מדובר בפס האטה צהוב שחור, המצויד בדוקרנים שחורים ומתקבע לרצפה בשישה ברגים חזקים

היעילות מדברת בעד עצמה – שימוש נרחב בפסי האטה למרות היעדר תקנים מחמירים

העובדה כי אביזרי בטיחות בדרכים באופן כללי, וספציפית פסי האטה, נמצאים בשימוש נרחב כל כך בישראל, מצביעה על כך שפעמים רבות היעילות של אביזר או מוצר מסוים מדברת בעד עצמה, ומתגברת על הצורך בתקנות ואכיפה מסודרת מטעם המדינה. אם תחשבו על כך טוב, תגלו כי אתם נתקלים בפסי האטה בעת שאתם נוסעים ברכבכם מדי יום – בכניסה לחניון, לפני המחסום של הרכבת, בקרבת מעבר חצייה ובעוד אינספור מיקומים שכאלו. מצב זה נוצר על ידי השוק עצמו, כאמור ללא כל תקן רשמי או אכיפה משמעותית מטעם המדינה. מכיוון שברור כי פסי האטה מגומי, פלסטיק וכד' אפקטיביים ביותר בהורדת מהירות הנסיעה, יותר ויותר עיריות, מוסדות, ארגונים ואנשים פרטיים עושים בהם שימוש נרחב. בהקשר זה, בעוד תקנים רשמיים מטעם המדינה יכולים רק להועיל, נראה כי יעילות אביזרי בטיחות אלו עושה עבור כולנו את העבודה…

כפתור הרעדה עם עיני חתול מפלסטיק